רק במחצית השנייה של המאה הי " ח , כאשר אירופה וגרמניה כבר נמצאו בשלבים המאוחרים של ההשכלה , ( Aufklarung ) נוצר בחברה היהודית גרעין של אנשים שדגלו ברעיונות משכיליים , ואלה כונו 'משכילים . ' בהשפעת תנועת ההשכלה הכללית הם עודדו את הופעתה של תנועה יהודית מקבילה : 'השכלה , ' מושג שפירושו להפיץ דעת על ידי הפעלת כוח השכל , והוא מבהיר את המשותף בין שני זרמים אלה . נקודת המוצא של התפתחות זו הייתה ברלין . שם התגורר ופעל משנת 1743 עד ליום מותו הפילוסוף משה מנדלםון , ( 1786-1729 ) שהפך לאבי ההשכלה היהודית . פועלו ויצירתו עומדים במרכז תנועה אינטלקטואלית זו . אמנם כבר לפני מנדלםון ניכרו ניצנים של השכלה , כמתואר בפרק הקודם , אולם אלה התגבשו רק באמצע המאה הי " ח לזרם חברתי תרבותי , שהיה חזק דיו להביא לידי תמורה ממשית . רק הרחבתה של ספירה חברתית , שבה יכלו יהודים להיפגש במישור חילוני ומחוץ לתחום שבו תקפים כוח הענישה וסמכותה של היהדות הנורמטיבית , שבה יכלו להגות ולבטא את עצמם באופן ביקורתי , גרמה לכך שתופעה זו הייתה יותר מאשר הבזק חולף של רעיונות פרי הגותם של בודדים . ההתכנסות של אינטלקטואלים יהודים - ...
אל הספר