כמו בחוגי הרבנים כך ניכרת גם בחוגים נרחבים של הקהילות היהודיות פתיחות מסוימת כלפי התרבות הלא יהודית של סביבתם , אולם זו לא גרמה לנתק מאורח החיים המסורתי ואף לא הביאה עמה שינוי תודעה ברור . זמן רב אחר אמצע המאה הי " ח עוד דיברו כל היהודים בדיאלקט היידישי המערבי , שלא יהודים הבינוהו רק בקושי רב . קריאת ספרים גרמניים לשם בידור נאסרה על תלמידי בית המדרש , וכן גם בכמה בתים שנהגה בהם מסורת דתית קפדנית . ואולם עיתונים גרמניים ( Gazetten ) נקראו בדרך כלל , ואפילו ר ' יעקב עמדן התיר לקרוא בהם בשבת , מלבד החלק המסחרי שבהם . בעוד תלמידי חכמים , רבנים ואנשים 9 שאילת יעב"ץ , חלק ראשון , סי ' קםב . קשישים שומרים אמונים ללבוש היהודי המסורתי - לרוב לא היה אפשר לטעות ביהודי בשל זקנו , כיסוי הראש שלו וכיוצא באלה - התלבשו כעת רוב היהודים יושבי הערים לפי הנוהג המקובל בעיר . גברים יהודים רבים עדיין נשאו את שמם הפרטי בסמיכות לשם האב , אולם כמה מהמשפחות הוותיקות כבר אימצו לעצמן באותו זמן שם משפחה . יכולת קריאה וכתיבה של מכתבים בגרמנית כבר רווחה במאה הי " ז אצל יהודי חצר ואצל יהודים אחרים שעמדו בקשרים רבים עם...
אל הספר