1. מרכזי התורה

בתחילת המאה הי " ז עדיין היה לימוד התורה בגרמניה בדרך כלל ברמה נמוכה . פיזור קיצוני של האוכלוסייה היהודית באין ספור מקומות יישוב קטנים לא איפשר לעת עתה שיפור ניכר במצב הרוחני . במקומות רבים לא היה כלל איש בעל ידע יהודי יסודי . מצב זה הוביל לעתים לכך , שעניים מחוסרי ידיעות השתקעו במחוזות שבהם לא הכיר אותם איש , הופיעו שם כלמדנים , וגרמו נזק רב . בפולין היה יכול חנווני יודע ספר להקדיש את זמנו ללימוד תורה , שעה שאשתו שירתה את הלקוחות . בגרמניה נאסר על היהודים כמעט בכל מקום להחזיק חנויות פתוחות . מחוץ לערים הם עבדו לפרנסתם ברוכלות , פרנסה שהצריכה שעות ארוכות כל יום , ולא הותירה זמן ללימוד . גם בערים היה סיפוק צורכי הקיום כה מאמץ , עד כי ללימוד תורה נותר רק זמן מועט . מלבד זאת נטו בגרמניה ל'חלוקת עבודה' מסוימת בין הלומדים לבין המפרנסים : תלמידי חכמים אחדים , שהקדישו את עצמם כליל ללימודים ב ' ק לויז , ' קיימו את החובה התמידית ללימוד התורה 'בשליחות ' כל הקהילה . המדקדקים במצוות שבין חברי הקהילה הסתפקו לרוב בשיעור תורה יומי . שינוי משמעותי מורגש מאמצע המאה הי " ז ועד לאמצע המאה הי " ח . הוא הת...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי