עד כמה היה הארגון של איגודי בני המדינה היהודים תלוי בתנאים הטריטוריאליים אפשר ללמוד מדוגמת הנסיכות והארכיבישופות מיינץ , שהייתה מחולקת לאזור עליון ולאזור תחתון . ( Obererzstift , Untererzstift ) במקביל לכך התקיים איגוד בני מדינה יהודים נפרד לכל אזור , ורק רב המדינה היה ממונה על שני איגודי בני המדינה היהודים . כאן מצאה לה ביטוי הנטייה הישנה של קהילות אשכנזיות להישאר בלתי תלויות ככל האפשר בסמכויות ובגופים יהודיים שלא מבני המקום , שלא בטחו בהתחשבותם במסורות ובתנאים מקומיים . פה השפיעה גם התלות הרווחת מאז ומתמיד של היהודים , שגרו מפוזרים במקומות יישוב קטנים , בקהילה גדולה יותר ומאורגנת ששכנה בקרבת מקום . זה התבטא הלכה למעשה בשני אופנים : בכפיפות לרשות השיפוט המקומית וכאילוץ להשתתף בתשלום המסים ובהיטלים אחרים של הקהילה . היהודים שנזקקו למוסדות קהילתיים מרוחקים העדיפו להקים איגוד בני מדינה יהודים , שבו היו להם זכויות שוות עם רבים אחרים , על פני תלות בקהילה גדולה יחידה , שבה לא הייתה להם כל השפעה . איגוד בני המדינה היהודים היה אפוא גוף כולל של כל היהודים שהחזיקו בהיתר מגורים בתוך אזור שלטון א...
אל הספר