חינוך הילדים , הכנסתם למסורת הדתית והדרכתם לקראת הקמת משפחה עצמאית היו המטרות החשובות ביותר של הקהילה ושל חבריה . בהתאם לאמירה הידועה בפרקי אבות על שלושת ה ' דברים ' שעליהם עומד העולם , נפתחו רבות מתקנות הקהילות ב'דבר הראשון , ' בתורה , ובהקשר זה בחינוך ובלימוד . הקהילה עצמה דאגה רק לחינוך העניים והיתומים , ובתי הספר שלה היו בתי ספר לעניים מגיל שש עד שלוש עשרה . הקהילה עמדה על כך , שחינוך ילדים הוא קודם לכול עניינם של ההורים . לכן התקיים חינוך הילדים ממשפחות אמידות , לעתים כבר משנתם הרביעית , בבתי ספר פרטיים קטנים בניהול מלמדים ועל חשבון ההורים . משפחות שיכלו להרשות לעצמן , החזיקו מלמד פרטי , שעל פי רוב גם גר בביתן . המלמדים בבתי הספר ואף המלמדים הפרטיים הגיעו ברובם מפולין , ליטא או בוהמיה , ובאו בדרך כלל רק לזמן קצר והתכוננו לחזור אחר כך למולדתם . לרוב לימדו שמונה עד עשר שעות ביום באותו חדר שבו גם גרו ; לכן נקרא בית הספר שלהם 'חדר י . התמחותם ושיטות ההוראה שלהם עוררו ביקורת רבה , אך כמו תמיד בתחום החינוך , אל לה לביקורת על המורים , שטיבם היה שונה מאוד ממקום למקום ומבית ספר לבית ספר , ...
אל הספר