המוסד המרכזי בקהילה היה כמובן בית הכנסת , ובמקום שעוד לא הייתה בו קהילה , חדר התפילה שהותקן לצורך זה בדירה פרטית . הערך החברתי הדתי הגבוה של התפילה בציבור הודגש באמצעות הנוהג שלפיו נכנסו גברים ונשים לבית הכנסת תמיד במעיל עליון מיוחד לצורך זה . מלבד תפקידו הפולחני שימש בית הכנסת בדרך כלל גם כאולם התכנסות , מקום לימוד ואולם בית דין . בחצר בית הכנסת נערכו טקסים דתיים שונים , בעיקר טקסי נישואים , אך גם שרפת החמץ לפני חג הפסח , לעתים גם הספדים בשעת קבורה וברכת קידוש הלבנה . הקהילה היהודית , שהייתה לא רק ציבור דתי , אלא גם ציבור חברתי-מדיני , ראתה בבית הכנסת את המרכז החברתי שלה . אם מסופר על סוחרי הכספים בהמבורג שהיו טרודים כל היום בחיפוש אחר פרנסתם , ולפנות ערב הלכו לתפילה בבית הכנסת , היה זה לא רק בשל שגרה דתית , אלא גם מתוך הצורך במגע חברתי קבוע . בקהילות רבות הוציאו הפרנסים תקנות בית כנסת עם הוראות המסדירות בפרטי פרטים את כל המתרחש בבית הכנסת כולל איומי ענישה רבים . בעיר או בכפר שהיה בהם בית כנסת , נאסרו בדרך כלל טקסי תפילה פרטיים , אולם סמוך לשנת 1774 היו בברלין , שאוכלוסייתה היהודית מנ...
אל הספר