1. המדיניות כלפי היהודים במאה הי"ח

השליט הנאור משל לפי עקרונות התבונה והצדק כ ' משרת הראשון של המדינה ' ( פריח יך השני ) למען רווחתם וקדמתם של כל נתיניו . היה אפשר אפוא לצפות , שהמיעוט היהודי , שנדחק למעמד כת הפאריה , יזכה בתקופת האבסולוטיזם הנאור לשיפור מתמיד במצבו . ואולם במציאות נהגו ביהודים גם להבא כבקבוצה חריגה , ראו בהם 'אומה יהודית , ' שזלזלו בה כקולקטיב , גם אם ציפו מיהודים מסוימים ליתרונות כלכליים . יחם זה נבע בעיקרו מכך , שרוב הוגי הדעות של ההשכלה לא היו מוכנים לבדוק מחדש את דעותיהם הקדומות הישנות על היהודים , ועד סוף המאה הי " ח היו רחוקים מאוד מסובלנות אמיתית . הגידול המתמיד של האוכלוסייה היהודית , נהירת היהודים לערים ולחיי הפרנסה העירוניים מצד אחד , והלחץ הנגדי של האוכלוסייה הנוצרית הבורגנית מצד אחר , הניעו את המחוקקים לניסיונות מחודשים להגביל את היהודים במספרם ובמעמדם . כבר בשנות שלטונו האחרונות של הקורפירסט הגדול ניכר שינוי במדיניות היהודים שלו . הממשלה אמנם גילתה נכונות למשא ומתן , אולם שיטת המיסוי הלכה והכבידה ידה . גדלה חשיבותם של היבטים פיםקאליים בהנהלת המדינה , לעומת העניין שגילה הקורפירםט בעידוד הכל...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי