פרק שלישי היהודים בעידן המרקנטיליזם והאבסולוטיזם המוקדם

בעקבות מלחמת שלושים השנה חל בארצות הגרמניות ארגון מחדש של המדיניות הכלכלית , שמגמתו למרכוז הייתה אף חזקה מזו שבארצות מערב אירופה . בתחום משלח היד התבטאה מגמה זו בכמה מקרים בביטול הגבלות ייצור מטעם אגודות בעלי המלאכה ובעידוד מפעלים ובתי מלאכה . סוג זה של מרקנטיליזם , הקשור במונח 'קמראליזם' ( מדיניות כלכלית המנוהלת בידי מועצת השליט , ( בא לידי ביטוי בצורתו הבולטת ביותר בברנדנבורג פרוםיה . בקידום הנמרץ של כלכלת המדינה ביקשו להעצים את כוח השלטון המדיני ואף הצליחו בכך . זה נתאפשר קודם לכול מכיוון שהמדינה הכירה בהדרגה , אם גם לעתים קרובות באי רצון , באוטונומיה היחסית של חיי הכלכלה , אישרה נורמות חוקיות והסכמים במידה הולכת וגוברת של אמינות , ובתחום הכספים הציבוריים הייתה מוכנה לקשור קשרים עם אינטרסים כלכליים פרטיים , שהיו אינטרסים קפיטליסטיים מובהקים . התפתחות זו פתחה ליהודים אפשרויות פרנסה חדשות .  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי