בעקבות גירושי המאות הט"ו והט " ז כמעט מכל הערים , התיישבו היהודים ברובם במקומות יישוב קטנים רבים , שבהם גרו לעתים רק שתיים או שלוש משפחות יהודיות . מדינות ננסיות רבות , שטחיהם של אבירי הרייך ושאר הארצות הזעירות נתנו להם מקלט ממניעים כספיים : תשלומי היהודים לקופת המדינה של שליטים אלה היו גורם שאין לזלזל בו . מסוף המאה הט " ז החל שלב חדש בנדודי היהודים בגרמניה , אולם הפעם בראש ובראשונה לא כתוצאה ישירה של גירושים ורדיפות , אלא מרצון למצוא תנאי חיים טובים יותר . ייסוד הקהילה היהודית בהופמארק פירט ( Hofmark Furth ) היה טיפוסי לאופן שבו יכלו יהודים , כשנוצרו תנאים נוחים , להתיישב מחדש או לחזור ולהתיישב במקומות שניכרה בהם התפתחות דמוגרפית וכלכלית חיובית . לרוזן הספר ( Markgraf ) של אנסבאך וכן גם לבישופות ( Dompropstei ) של במברג היו זכויות ריבוניות , ובאמצעות נכסי המקרקעין של תושביה יכלה גם העיר השכנה נירנברג להפעיל שם את השפעתה . בשנת 1528 נתן רוזן הספר מקלט לשני יהודים לתקופה של שש שנים . בעקבותיו הלכה בשנת 1556 הבישופות וקלטה יהודי אחד , וב 1573 דאגה לאשר את זכותה לקליטת יהודים בפירט באמצ...
אל הספר