לקראת סוף המאה הט"ז החלה תקופת התיישבות יהודית חדשה בערים ובטריטוריות שמהן גורשו לפני כן , או באזורים שכמעט לא היו בהם יהודים לפנים . רעיון המדינה האבסולוטיםטית ומתכונתה , שמעמדם הלך והתבסס , השפיעו על קיומם של היהודים בעת החדשה . לתדהמתם , כבר בשנים הראשונות של המאה הי " ז נוכחו היהודים לדעת , שמדינת העת החדשה לא הייתה מוכנה עוד להשאיר את תכנון חיי הקהילה הפנימיים לקביעתם האוטונומית הכמעט בלעדית כמו בעבר . העמדה החזקה של המלך ושל השליטים לעומת המעמדות , שכבר מילאה תפקיד חשוב בתורת המדינה של המאה הט " ז המאוחרת , הייתה אמורה לשחרר את הנהגת המדינה מתביעותיהן של הכנסיות , מכוחה של המסורת ושל הסמכויות המקובלות . את בעיית פיצול האמונה ניסו ליישב על ידי העברת נקודת הכובד למשפט החילוני . כל זה הכשיר את הקרקע לסובלנות ואף לעליית מוסד סוכני החצר היהודים וארגוני בני המדינה היהודים , שהוכרו בידי השליטים המקומיים ועמדו תחת פיקוחם - שני דפוסי חיים יהודיים בני העת החדשה , שראשיתם הסתמנה כבר במאה הט '' ז . מצבם הפוליטי והכלכלי של היהודים השתנה במידה ניכרת . נכונות מסוימת לנהוג בסובלנות כלפי בני דתות...
אל הספר