בעוד היהודים מתחזקים במארג הרוחני והקהילתי שלהם , הלך מצבם הפוליטי והורע במחצית השנייה של המאה הי " ג . גרמו לכך חוסר השקט והפרות החוק שציינו את שנות התקופה 'ללא מלכות ' , ( 1273-1254 , interregnum ) וכן גם היחסים המתוחים והמאבקים שהתנהלו בערים בין אבות העיר ( הפטריציאט ) לבין איגודי בעלי המלאכה . על אלה נוספה גישה חדשה של הכנסייה אל היהדות . בפולמוס הנוצרי האנטי יהודי גברה חשיבותה של ביקורת הטקסטים היהודיים . אם עד כה לא נודעה לתלמוד כמעט כל חשיבות אצל הנוצרים , הרי שמעתה החלו לראות בו מקור לפרשנות היהודית המוטעית לכתבי הקודש . במיוחד מטיפים נודדים , כמו הנזיר הפרנציסקני ברתולד מרגנשבורג , הם שהוקיעו את התלמוד ככתבי כפירה , וטענו שכל היהודים הפכו לכופרים . אשכנז דומה לימקום חירום , ' כותב אחד הרבנים בתקופה זו , כל נסיך הוא מלך , ואין איש יכול לצוות עליו . במקומות רבים בשאלות ותשובות ( שו"ת ) שלו מכנה רבי 15 ר ' מאיר מרוטנבורג , שו " ת , מהדורת פראג , סי ' רנא ; הנ " ל , שו"ת , מהדורת לבוב , סי ' שפא . מאיר מרוטנבורג את המסים ואת התשלומים המוגזמים , שנדרשו מהיהודים ואף נסחטו מהם , כ'מע...
אל הספר