היישובים היהודיים המוקדמים בגרמניה היוו את הפזורה הראשונה מחוץ למקומות מגורי היהודים העתיקים באגן הים התיכון . יהודים נמצאו בין הסוחרים הראשונים שהפיצו את סחורתם במאות הח' והט י בין חבל הריין לבוהמיה , והגיעו אף עד לפולין ועד לאזורים השוכנים מזרחה לה . על מוצא המתיישבים ליד הריין והדנובה אין תמימות דעים . סביר מאוד להניח , שמקצתם באו מאיטליה , ומקצתם מצרפת . הגירתם התגברה רק במאה הי , ' אולי בהשפעת המעבר של משפחת קלונימום מלוקה ( צפון איטליה ) למיינץ , בראשותו של רבי משה בן קלונימום 940-870 ) בקירוב . ( עד לסוף המאה הי " א נוסדו קהילות , שהתכנסו לרוב סביב כמה משפחות של סוחרים גדולים ותלמידי חכמים במרכזים הפוליטיים והכלכליים של התקופה ההיא לאורך נתיבי המים הגדולים : ריין ( קלן , בון , מיינץ , וורמם , שפייר , ( מוזל ( טריר , מץ , ( מיין , נקאר , דנובה ( רגנשבורג , ( אלבה ( מגדבורג , ( זאלה ( מרזבורג , האלה , ( וכן בפראג ובשורה של מקומות אחרים . גם בפעולת יישוב המזרח הגרמני נטלו היהודים חלק . בניגוד לאוכלוסייה הנוצרית נשארו היהודים בדרך כלל יושבי ערים וגרו כמעט ללא יוצא מן הכלל בערי בישופ...
אל הספר