1973 על שום ניסיון ( עם עוד עשרה יהודים ) לחטוף מטוס בנמל התעופה של לנינגראד ולהימלט מרוסיה , ( 15 . 6 . 1970 ) נדונה סילווה זלמנסון בת ה 26 ( לנינגראד , דצמבר ( 1970 לעשר שנות כלא . במשפטה נשבעה : 'לעולם לא יעזוב אותנו החלום להתאחד במולדתנו הישנה עם עמנו ... החלום הזה , שקודש באלפי שנות תקווה , לא ינטשני לעולם ... אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני . ' כבר בתחילת 1970 כתבת לאו תאנט , המזכיר הכללי של או"ם , על רצונה לעלות לארץ ישראל , מולדתה הרוחנית , וביקשה את עזרתו . במארס 1973 כתבה ממחנה הכפייה , שבו ישבה , תזכיר גדול אל הוועדה להגנת זכויות האדם ליד האומות המאוחדות . על פנייתה זו נודע לרבים לאחר שנה ומעלה . להלן מסופו של אותו תזכיר . זלמנסון הורשתה לעלות לארץ ישראל ועלתה , . 11 . 9 . 1974 הרימו קולכם למען הצדק שנות קיפוח פיסי ונפשי חלק לי המשטר הסובייטי על מאמצי שוא שלי למצוא את מולדתי ואת הזכות לחיות בה . הוא גזל ממני את קרובי , חברי , ביתי ואפשרות להיות אם . הוא הדביק לי תו של פושעת והקיף אותי במרגלים ולהם הוראות לתכנן את כל חיי ולפקח עליהם . הוא גוזל בעלים מנשיהם ואבות מילדיהם , ומונע...
אל הספר