1918 אחר ההכרזה של באלפור נתעוררו מחוגי 'המזרחי ' בווינה לעשות ליישוב ארץ ישראל בלא דיחוי . האדמו"ר ר' חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ' זימן בווינה פגישה ( 14 . 3 . 1918 ) של אדמו"רים ורבנים מפליטי גאליציה , ולאחריה פורסם קול קורא ל'אחינו יראי ה' שומרי תורתו . ' עדיין נמשכה המלחמה העולמית , אלא שהדעת כבר היתה נתונה לפעולה התיישבותית בארץ ישראל . לקראת השעה ההיסטורית הצרות והיסורים אשר שטפונו כשטף מים רבים אדירים לא יכלו לכבות אותו הזיק הקדוש , זיק התקווה לגאולתנו ופדות נפשנו , לא יכלו לנתק את הקשר שנקשרנו בציון וירושלים , מקומות , אשר מאז אליהמ עינינו נשואות . ובהיותנו עומדים ומקווים , הופיע פתאום הרעיון הציוני בעולם , רעיון שעשיתו על טהרת הקודש , הוא חובת כל עם ישראל . אבל אנחנו החרדים תחת להיות מזריזין ומקדימין לקחת על שכמנו עבודת הקודש של ההתישבות בארץ בדרך התורה והדת ולאפשר לנו , לבנינו ולבנותינו לקחת חבל בעבודה הזאת על טהרת הקודש , נסוגנו אחור , והנחנו את המצווה הרבה והקדושה הזאת רק בידי הציונים , ואם כי המה יהודים לאומיים נאמנים לעמם , אבל אינם דואגים לקיום התורה והמצוות עפ"י המ...
אל הספר