ז. התפוררות מפלגת 'הלוחמים'

הפילוג במפלגת 'הלוחמים' התרחש בפועל בתוך חודש ימים . אלדד וסיעתו הסתלקו , כשביציאתם הם מכנים את חבריהם 'בוגדים . ' הרקע לכך היה כאשר נדרש אלדד להופיע למשפט חברים בשל הופעת 'סלם , ' אך סירב . בנאום פומבי הוא טען , שפרידמן ילין קשור עם 'המפלגה הקומוניסטית העברית . ' זאת ועוד , הוא חסר עורף ציבורי , ואילו היה אדם מוסרי היה מתפטר . אפילו מאתיים מכלל הבוחרים במפלגת 'הלוחמים' ספק אם היו מצביעים בעד המצע הסוציאליסטי החדש של ' הלוחמים . ' לדבריו , לאחר הוועידה פנה הרוב המכריע עורף למפלגה החדשה . אלדד שלל ממנה את זכות הבעלות על שישים אלף לא"י — הרכוש שנצטבר 'בדם המחתרת , ' והאשים את יריבו בבגידה באידיאולוגיה של 'יאיר , ' בהפניית עורף לרעיון השחרור הלאומי , בהתקרבות לחוגים סוציאליסטים מרקסיסטיים , ובהקמתה של מפלגה ניאו קומוניסטית . בית דין חברים של ' הלוחמים' החליט איפוא על הוצאתם של אלדד ואנשיו מן המפלגה , בשל 'חתירה פנימית' ובשל המנטליות הרביזיוניסטית שלהם , שלא ייחסה חשיבות לסוציאליזם . מפלגת 'הלוחמים' עצמה פנתה לגיבוש אידיאולוגיה של 'קומוניזם לאומי' להלכה , ולמעשה לניסיון לבנות תיאוריה נציונ...  אל הספר
כתר הוצאה לאור

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי