עיון ביחסו של לח"י לשמאל הישראלי עשוי להבהיר את זהותו האידיאולוגית שלו עצמו . באביב 1948 קיים פרידמן ילין שיחות 'שבועיות' עם משה סנה , מראשי מפ"ם . לדבריו , וכן לפי עדותו של אלדד , היה סנה מחמיא 'בקביעות' ללח"י . עוד לפני הצטרפותו למפ"ם , בינואר , 1948 העלה בפניו פרידמן ילין הצעה , להקים גוף פוליטי שיורכב מן הבולטים שבראשי שלושת ארגוני המחתרת ביישוב . אך סנה חשש שמשקעי העבר יפריעו לגוף זה לעצב עמדות עתידיות , וכן שלא ימצאו לשון משותפת עם בגין , המשוכנע תמיד בצדקתו , לבד משמרנותו החברתית . הוויכוחים עמו ידרדרו את הגוף החדש ל'פילסודסקיזם ארצישראלי' ויובילו לפילוג "* . ' עם ההפוגה השנייה עלתה מחדש שאלת הפליטים הערבים . שאלה זו הפכה לסלע מחלוקת , כאשר 'על המשמר' פרסם דרישה , שממשלת ישראל תודיע שרכושם וזכויותיהם של הפליטים הערבים שמורים להם , אם ירצו לחזור בתום המלחמה . לח"י הגיב בתדהמה : זו הרי דרישת הליגה הערבית ! לח"י חשש שהממשלה תאמץ את משאלת מפ"ם , כיוון שהיא חברה בה . הוא הזכיר , שהפליטים הוסתו בידי מנהיגיהם ללחום בעם העברי . הם אף נענו להסתה , הן בשל נחשלותם החברתית , הן בגלל אמונות...
אל הספר