בפברואר 1952 הכריז שר האוצר אליעזר קפלן , בנאום בכנסת , על 'מדיניות כלכלית חדשה . 47 ' מקובל להתייחס אל מדיניות זו כאל מכלול של אמצעים המתייחסים לשער החליפין ולמחירים , למימד המוניטרי ולמערכת הפיסקלית . ייעודם של אמצעים אלה היה לטפל בשתי בעיות עיקריות שאותן העלה המשבר של , 1951 בעוצמה רבה , אל פני השטח : המחסור במטבע חוץ והלחצים האינפלציוניים שהתבטאו בשווקים שחורים גואים . אמצעים פיסקליים ומוניטריים , שינויים בשער החליפין וגישה אחרת למדיניות המחירים היו חלק חשוב מהמכלול של מדיניות זו . אך טעות היא לחשוב שאמצעים אלה לבדם היוו את המדיניות הכלכלית החדשה . יתר על כן , גם הזיהוי של פברואר , 1952 המועד שבו נמסרה הודעת הממשלה בכנסת בדבר 'מדיניות כלכלית חדשה , ' כמועד שבו הוחל בהפעלתה איננו מדויק . הודעת שר האוצר , שהחלק האופרטיבי המידי שלה לגבי הציבור היה השינוי בשער החליפין , היתה אמצעי דרמטי להמחשת שינוי הגישה . האמצעים שהמכלול שלהם היווה את 'המדיניות הכלכלית החדשה' כללו צעדים בתחום המחירים , הכספים , המיסוי והוצאות הממשלה . חלק מהם , במיוחד בתחום הפיסקלי , הופעלו מיד לאחר הבחירות לכנסת ועו...
אל הספר