פרק ב: המלחמה והחלת הריבונות הכלכלית

רמה גבוהה של פעילות כלכלית קוימה גם במשך חודשי הקיץ והסתיו של , 1947 כאשר המאבק על עתידה המדיני של ארץ ישראל התקרב לשיאו לאחר הגשת הדין וחשבון של ועדת האו"ם שהמליצה על חלוקת הארץ . כל עוד התנהל המיקוח במסדרונות האו"ם , לא היתה לכך השפעה על הפעילות הכלכלית היום יומית . המוסדות הלאומיים היהודיים וגורמים במערכת הפיננסית והכלכלית , ובמיוחד הדירקטוריון של בנק אנגלו פלשתינה ( לימים — בנק לאומי לישראל , ( עסקו אמנם בדיונים קדחתניים על המשמעות הכלכלית של הקמת שתי המדינות העתידות לקום בתחומי ארץ ישראל . לפי המלצת ועדת האו"ם , שתי המדינות הללו אמורות היו לקיים מטבע משותף לשתיהן ואיחוד מכס . הבעיה שניצבה בפני העוסקים בכך היתה כיצד להבטיח את ריבונות המדינה היהודית , על אף שתי מגבלות אלה . אולם מעבר לדיונים העקרוניים , שהיו מבוססים על ההנחה שלא נתממשה בדבר הקמת מדינה ערבית מקבילה ואיחוד כלכלי אתה , בוצעו באותם חודשים מספר צעדים בעלי השלכות מידיות על המשק היהודי . בנק אנגלו פלשתינה , ביוזמתו ועל חשבונו , אגר מלאי גדול של שטרי כסף ארץ ישראליים — המטבע שהיה הילך חוקי pKa 1 ur Vx המנדטורית ( כולל ע...  אל הספר