עיירות הפיתוח , שהחלו לקום בשלהי התקופה הנידונה , היו בעיני המוסדות הקולטים המסגרת הנאותה להתגבר על התופעות השליליות שצמחו בשכונות העירוניות , ועל כל פנים לעקוף ולמתן אותן . עיירת הפיתוח במשמעותה המקורית היתה , כאמור לעיל , מרכז עירוני שנועד לקום באזור פיתוח חדש ולא על הריסותיו של יישוב ישן . עיירת הפיתוח הוקמה על פי תכנון מוקדם הן של המסגרת הפיסית המקומית והן של צורת ההשתלבות שלה במערכת האזורית והארצית של כפרים ומרכזים עירוניים ישנים וחדשים . לפי הגדרה פורמלית זו אין אפוא לכלול בקטגוריה זו מקומות כטירת הכרמל , אור יהודה וקרית אונו , שאמנם אוכלסו בעולים חדשים , אבל היו קרובות למרכז מטרופוליני גדול , ונבנו במקום יישובים נטושים או לצדם . ואולם ברבות השנים טושטשה ההבחנה הזאת , בעיקר בכלי התקשורת . גם המציאות הדומה שהתפתחה בעיירות עולים אלה ובעיירות הפיתוח הצדיקה במידה רבה את ביטול ההבחנה הזאת . לעומת זאת , גדל ברבות השנים השוני בין עיירות פיתוח , שקמו באותו הזמן בערך , לבין עצמן . עיירת הפיתוח הטיפוסית , שקמה וצמחה באזור פיתוח מרוחק ממרכז מטרופוליני , היתה מורכבת , כאמור לעיל , מאוכלוסייה...
אל הספר