הדיון במסגרות החברות של בני הנוער העולים בתקופה הנידונה מחייב התייחסות קצרה לתפקידו של צה"ל כקולט עלייה וכסוכן חברות . בהשפעתו ובהדרכתו של בן גוריון קיבל עליו צה"ל משימות ותפקידים אזרחיים במהותם . בשנות החמישים באה מגמה זו של התפשטות תפקידית 250 לידי ביטוי בסיוע לוגיסטי לתושבי מחנות העולים , המעברות ויישובי הקבע , בייחוד בעתות חרום , ובסיוע בקליטה החברתית התרבותית של העולים . בעיני בן גוריון היתה פעילות זו תפקידו המרכזי של צה"ל , מלבד הלוחמה , כמובן , שכן הוא ראה בקליטת העלייה חל ק בלתי נפרד מן הביטחון הלאומי של ישראל . 251 יתר על כן , בכל הקשור להעברת מסרים חברתיים ותרבותיים היה צה"ל עדיף בעיניו על פני מסגרות אחרות , שכן בתוקף היותו גם שר הביטחון היה לו שליטה ובקרה עליו יותר מעל כל מסגרת ארגונית חברתית אחרת . בעצם הועיד בן גוריון לצה"ל את תפקיד המחנך והמטיף המרכזי לרעיון 'החלוציות הממלכתית . ' חלוציות וו , שאינה קשורה למסגרות הוולנטריות שאפיינו את החברה היישובית , נועדה בעיניו ליהפך לאתוס המרכזי של התקופה — ובמרכזו קליטת העלייה ומיזוג הגלויות . צה"ל היה צריך איפוא ליהפך ל'כור ההיתוך'...
אל הספר