מאז התחדשה העלייה ברבע האחרון של המאה הי"ט התפתחו בארץ , כמו בארצות הגירה אחרות , דימויים וסטראוטיפים של העולים בעיני הוותיקים ושל הוותיקים בעיני העולים . אופים של הסטראוטיפים נקבע על פי מידת הקרבה בין הוותיקים לעולים והמתחים והחיכוכים ביניהם , שהתפתחו על רקע תרבותי אידאולוגי ופוליטי או על רקע כלכלי . מטבעות לשון כגון 'בועזים , ' 'יחפנים , ' 'ספוקלנטים , ' 'פרנקים , ' ריקים' תמצתו , כביכול , מכלול של תכונות של קבוצות חברתיות מסוימות בעיני זולתן . ברבות השנים נעשו הכינויים האלה לחלק ממערכת התקשורת בין הקבוצות השונות , ונושאי הכינויים לא ראו בהם פסול עקרוני , למרות אופיים העוקצני והקנטרני . התיוג השלילי לא פסח על עולי שנות החמישים , עולי אירופה ( שארית הפלטה , ( ובייחוד עולי ארצות המזרח . למרות ההתלהבות הכנה מעצם העלייה ההמונית , וההשתכרות מהנתונים הסטטיסטיים , שפורסמו לעתים קרובות , החלו להישמע כבר בראשיתה פקפוקים והסתייגויות מאיכות החומר האנושי שהגיע pxV עם פתיחת שעריה . ראוי לחזור ולהדגיש שגם שארית הפלטה , ובייחוד מי שלא השתייכו לאגף החלוצי ולא היו חברי תנועות הנוער וההכשרות , לוחמי ה...
אל הספר