קהילת יהודי מרוקו היתה חברת מעבר מובהקת . ממחקר על המניעים לעלייה בקרב יהודי צפון אפריקה בכלל , ויהודי מרוקו בפרט , עולה שאחד המניעים המרכזיים היה התעצמות המגמות הלאומניות בקרב המוסלמים בצפון אפריקה . בזמן שהמוסלמים נאבקו לעצמאות קיבלה הזיקה הדתית עתיקת היומין לציון ולירושלים ממד פוליטי מודרני , הדומה דמיון כלשהו לציונות הקלסית , כלומר , פעילות במסגרות מאורגנות של התנועה הציונית . מניע אידאולוגי זה בלט בקרב מקצת העולים בשנים , 1951 1948 קודם שהיתה מרוקו למדינה עצמאית , ופחות מזה בגל האחרון , בשנים , 1964-1962 לאחר שזכתה מרוקו לעצמאות . החששות של יהודי מרוקו בשנות החמישים לעתידם האישי והקולקטיבי לאחר שתהיה מרוקו לעצמאית משקפים את מעמדם המיוחד בארץ זו קודם שבוטל הפרוטקטורט הצרפתי . עד שהוקם הפרוטקטורט ב 1912 היה מעמדם מעמד של 'ד'מי , ' כמו בארצות מוסלמיות אחרות . הפרוטקטורט הצרפתי לא שינה את מעמדם הפוליטי המשפטי הפורמלי , והם הוסיפו להיות לא אזרחים , אך מעמדם האזרחי התייצב והתמסד במידה רבה , ונשמר בידי המנהל הצרפתי , שאף שלא רחש אהדה מיוחדת ליהודים , לא נהג עמם בשרירות לב כפי שנהגו עמם ...
אל הספר