קליטתם של שלושת רבעי מיליון עולים בחמש-שש השנים הראשונות לקיום המדינה היתה מבצע ארגוני מרשים ביותר . הוא נראה מרשים עוד יותר אם נותנים את הדעת על האילוצים הפוליטיים ( החיצוניים והפנימיים , ( הכלכליים והאנושיים שבמסגרתם פעלו הממונים על העלייה ועל הקליטה . עם זאת , לא נעלם מעיני אלה , שהצלחתם והצלחתה של החברה הישראלית לא תימדד רק על פי אמות המידה של המנהלן . חוץ מן הצדדים הארגוניים-הלוגיסטיים של הקליטה היו לה גם צדדים חברתיים תרבותיים , פוליטיים ואידאולוגיים מובהקים . הצלחת הקליטה פירושה היה מלכתחילה השתלבות העולים החדשים במערך החברתי של הוותיקים . פירוש זה בהוראתו הפשטנית התקבל תחילה ללא עוררין , אבל הגשמתו במציאות נתקלה בקשיים ואף היתה נתונה לביקורת קשה , עקרונית ומעשית כאחד . לבדיקת היבט זה של קליטת העלייה מיוחד החלק השני של מאמר זה . מקובל להניח שהצלחתם של מהגרים להיקלט בארץ היעד תלויה בשלושה גורמים מרכזיים וביחסי הגומלין ביניהם : ( א ) מניעי המהגרים להגר לארץ היעד ועמדותיהם ההתחלתיות כלפי עצם ההגירה . העמדות ההתחלתיות של המהגרים משפיעות על כושרם לעמוד בשינויים . הן עצמן נקבעות על פי...
אל הספר