יישובים ערביים נטושים.

מ 15 במאי 1948 עד דצמבר 1949 עלו לארץ 341 , 000 נפש . כ 53 , 000 ( כ ( 15 % שוכנו בערים ובמושבות ; כ ( 10 . 5 % ) 36 , 500 שוכנו אצל קרובים ; מספר דומה נקלטו במושבים ובכפרי עבודה שהוקמו בחיפזון ; כ ( 4 . 6 % ) 16 , 000 נקלטו בקיבוצים , וכ 6 , 000 ילדים ( 2 % ) נקלטו ב'עליית הנוער . ' עוד כ { 16 % ) 124 , 000 שוכנו בבתי ערבים נטושים , והשאר , כ 69 , 000 > כ , ( 22 % שוכנו במחנות העולים . הבתים שנטשו הערבים כאשר ברחו , אם מרצון , אם מכורח המלחמה ואם בכפייה , סיפקו פתרון דיור מאולתר ובלתי צפוי . השכונות הערביות בערים המעורבות — חיפה , ירושלים , טבריה וצפת — וכן מקומות ביפו , לוד , רמלה , באר שבע , עכו , מגדל ויבנה , אוכלסו בפרק זמן קצר בעולים החדשים . מ 1 בספטמבר עד 1 באפריל 1949 שוכנו כ 90 , 000 עולים בבתי ערבים נטושים בערים האלה : ביפו , 30 , 000 — בחיפה הערבית וסביבתה , 22 , 220 — בירושלים , 3 , 048 — בעכו , 3 , 000 — ברמלה , 7 , 000 — בלוד , 6 , 093 — ביהודיה 2 , 714 — ובסלמה . 2 , 200 — אולם גם מקומות אלה לא סיפקו אלא כשליש ממקומות הדיור הדרושים . לאחר שאזלו הבתים הערביים ...  אל הספר
מוסד ביאליק