היערכות מוסדות הקליטה בארץ

המערכת הארגונית הלוגיסטית לקליטת העלייה הגדולה נבנתה תחילה על התשתית המוסדית והתקציבית של מערכת הקליטה של היישוב , ובייחוד על זו שהתפתחה בשנות הארבעים . שלא כעולי העליות הקודמות — 'העלייה השלישית , ' 'העלייה הרביעית' וחלק ניכר מן 'העלייה החמישית , ' עד — 1939 נזקקו עולי שנות הארבעים , בתוקף נסיבות המלחמה והרכבם הדמוגרפי , לסיוע מקיף בתחום הבריאות , השיכון והעבודה . על גבי תשתית זו הוקמה ממאי 1948 מערכת נרחבת של כוח אדם ומסגרות לטיפל בעולים . חלוקת העבודה בין הנהלת הסוכנות היהודית ובין ממשלת ישראל , שהיו ממונות במשותף על הקליטה , לוותה בחיכוכים בלתי פוסקים , ולשם הפחתתם חוקקה הכנסת את 'חוק מעמד ההסתדרות הציונית העולמית — הסוכנות היהודית לארץ ישראל — תשי"ג . ' ( 1952 ) חוק זה חוזק באמנה שנכרתה ביולי 1954 בין ממשלת ישראל ובין הסוכנות היהודית . בחוק ובאמנה נקבע ש'ההסתדרות הציונית העולמית , שהיא גם הסוכנות היהודית לארץ ישראל , שוקדת כמקודם על העלייה ומנצחת על מפעלי קליטה והתיישבות במדינה' . המשימות העיקריות שעמדו לפני הנהלת הסוכנות היהודית וממשלת ישראל הן : ( א ) לספק קורת גג למאות אלפי העו...  אל הספר