ניסיונות נוספים לשותפות בין העדות, תר"ע/1910.

בעקבות ביקורו של הרב חיים נחום , החכם באשי של קושטא , בארץ ישראל , נחתם הסכם בין הספרדים לאשכנזים על כינון שותפות ביניהם בתחומי הייצוג כלפי חוץ בלבד . מערכות איסוף הכספים וניהול מוסדות העדות נותרו מחוץ להסכם ונשארו באחריותן , כבעבר . עיקרו של ההסכם קבע כי יהיו נציגות ומעמד שווים לשתי העדות , בשני הוועדים שמופקדים על פי חוק על הנהגת ענייני העדה : הוועד הרוחני והוועד הגשמי . אם ראש אחד הוועדים יהיה ספרדי , ישמש לצדו סגן אשכנזי , ובוועד האחר יהיה מצב הפוך , שראשו אשכנזי וסגנו ספרדי . החידוש המפליג בהסכם זה , לעומת קודמו שנחתם בתרנ"ה , היה שהוא הניח בתור אפשרות מעשית את כהונתו של חכם באשי מקרב האשכנזים . שינוי זה היווה ויתור מרחיק לכת מצד הספרדים והעיד על נסיגה משמעותית במעמדם ובכוחם . אלא שהסכם זה לא התממש , כקודמו . בגיליונות הראשונים של עיתון 'המוריה' הודגש הצורך ביצירת מסגרת מאוחדת וכינון שיתוף פעולה בין הספרדים והאשכנזים לניהול ענייני העיר . [ ... ] ' עד כמה שאותו הרצון האמור ההשתררותי של העדה הרשמית על העדה הבלתי רשמית נתבלט עתה באופן מוחש ופשוט [ ... ] נראה הדבר כאילו היה זה ברצון ה...  אל הספר
מוסד ביאליק