המאבק ללימוד השפה הערבית בבתי־הספר.

בשנת תרל"ז 1877 / הועיד סיר משה מונטיפיורי סכום כסף למנהלי בתי התלמוד תורה והישיבות של הספרדים והאשכנזים בירושלים , במטרה לשכור מורה כדי ללמד את שפת המדינה , הערבית . הרב משה כהנוב , ראש ישיבת 'עץ חיים , ' תמך ברעיון , וגם הרב שמואל סלאנט היה בין מצדדיו . הרב כהנוב התכוון להחתים את יוסף בלנק , אשכנזי יליד דמשק , על חוזה שעל פיו ילמד ערבית , אלא שהרעיון לא התממש , והכסף הוחזר למונטיפיורי . הרב י"ש אלישר , שכיהן כראש אב בית הדין של העדה הספרדית , לא היה מוכן לעבור לסדר היום על כניעת המוסדות האשכנזים לדרישות הקנאים . הוא פרסם בעיתון ' שערי ציון' מכתב לעורך , חיים פרס ( אביו של ישעיהו פרס , ( ובו ציין כי גדולי תורה רבים , חיברו ספרים בלשון הערבית , וכי נסיון ההווה של הוראת השפה הערבית ב'בית ספר למל' מראה כי כל אלה שלמדו את השפה 'הפיקו תועלת מידיעת שפת המדינה 84 שם , 85 שם , עמ' יד . 86 מיכלין , בתוך : לוח ארץ ישראל לשנת תרס"ו , עמ' 87 . 150-143 פרס תרצ"ו , עמ' יח-יט . 88 שם , עמ' כ . 89 ריבלין , בתוך : שדה אילן , ב , תשכ"ח , עמ' Haymson 1941 , II , p . 295 90 . 131-128 בלא שהדבר הזה פגם ח...  אל הספר
מוסד ביאליק