גישתה החינוכית של העדה הספרדית בכללה הייתה מתונה הרבה יותר מזו של האשכנזים , שגרסה כי תכלית היישוב בארץ ישראל היא לכונן חיים יהודיים שלמים ברוח החינוך היהודי מסורתי שאיננו מושפע מאותות הזמן . רוב בניה היו מושרשים בארץ מדורות ונסיונם ההיסטורי היה שונה לחלוטין מזה של האשכנזים . עדה זו לא חשה על בשרה את התמורות שפקדו את החברה היהודית המסורתית באירופה כתוצאה מרעיונות ההשכלה והמודרניזציה בחינוך . א"מ לונץ , חלוץ חוקרי Vxiu ^ -px ויישובה היהודי , מעיד עליהם בזו הלשון : 'ממילא לא שררו בעדה הזאת קנאות וצביעות נפרזה . הם לא פחדו מלימוד לשונות ומדעים , בזכרם כי אבותיהם בספרד , החכמים שטעמו גם מעץ הדעת , לא סרו מדרך התורה והמצוות , ובשביל זה לא התנגדו מעולם לבתי ספר . ' רבני הספרדים נטו לקולא ולא לחומרא , היו ערים לתנאי הזמן ולניצני הקידום ותמכו בהקמתם של בתי הספר המודרניים הראשונים בירושלים . הרב עובדיה יוסף במאמרו על משנת החכם באשי הרב י"ש אלישר מביא מספר החיד"א המביא בשם מהרי"ש קאזיס : 'הספרדים אחוזים במידת החסד ולכן הם מקילים בהלכה , והאשכנזים אחוזים במידת הגבורה ולכן הם מחמירים בדינים . ' ה...
אל הספר