בתי־הדין של העדה.

משפחות החכמים שלטו אפוא בעדה באמצעות שלושה בתי דין ובאמצעות החכם באשי 'הראשון לציון . ' המינויים בתחום השיפוט התורני נעשו על פי מתכונת אחידה והעלייה הייתה הדרגתית מבלי לפסוח על אף אחד מן השלבים . כל נושאי משרת 'החכם באשי' שימשו קודם מינוים אבות בתי דין , וכולם נבחרו מתוך הנהגת החכמים ועל ידיה . שלושה בתי דין פעלו במסגרת העדה הספרדית , אחד כיהן ארבעה חודשים בשנה וחוזר חלילה . כל בית דין היה מורכב מאב בית דין ושני דיינים . אף מצינו כי בבית דין אחד שימשו ארבעה דיינים מלבד אב בית הדין . בתי הדין עסקו בשני נושאים מרכזיים : האחד , בענייני הכלל , קביעת תקנות מסגרת לארגון חיי היישוב בתחומים פיסקאליים , כלכליים וחברתיים . האחר , עסק בטיפול שוטף בענייני הפרט , כגון : נישואין וגירושין , פסקי בוררות , שטרי הלוואות , הסדרי חזקות , ירושות , עזבונות , מתן תוקף מחייב להסדרים ותנאים שנעשו בין יחידים או בין שד"רים ( שלוחא דרבנן — שליח של רבנים ) לשולחיהם ועוד כיוצא באלה .  אל הספר
מוסד ביאליק