פרק שישי תרגומים קופטיים

מאת : אריאל ששה הלוי . 1 כללי הלשון הקופטית , השלב האחרון של המצרית ( נכתבת באלפבית יווני , ( היא לשונה של הנצרות המצרית , ואפשר לכנותה מצרית נוצרית . התרגום הקופטי של כתבי הקודש של הכנסייה הקופטית — הכוללים את ספרי המקרא , ספרים חיצוניים והברית החדשה — הוא אחת ההצדקות לקיומה של הקופטית כשפת תרבות . אוסף התעודות שעליו מבוססת ידיעתנו בקופטית הקדומה ( הקלאסית , ( הוא אוסף כתבי הקודש שנתרגמו לקופטית ( אף החומר הלשוני המאוחר יותר רובו בעל אופי דתי , ורק מיעוטו טקסטים עממיים פחות ספרותיים , ותעודות . ( לתרגומים הקופטיים של המקרא חשיבות מכרעת אפוא לחקר הלשון הקופטית . מצד שני יש לייחס חשיבות לתרגום הקופטי של המקרא גם מצד חקר נוסח המקרא העברי — תחום זה הוזנח עד כה — ויותר מכך , נוסח התרגומים היווניים של המקרא . כתבי הקודש תורגמו לכל הצורות הדיאלקטליות של הקופטים . אלו אינם דיאלקטים במובן המקובל של המונח , שכן איתורם הטופוגראפי גיאוגרפי אינו מבוסס , והוא הדין בכל נסיון של מיון הצורות הדיאלקטליות לפי כרונולוגיה יחסית . לעניין זה נודעה חשיבות כשבאים להעריך זה מול זה  אל הספר
מוסד ביאליק