המגילה והסכוליון בספרות חז"ל

המגילה בספרות התנאים ' מי כתב מגילת תענית' בטרם נעסוק באזכרותיה ההלכתיות של המגילה בספרות התנאים , נפתח במסורת התנאית בדבר זמנה , מחברה ומגמתה . כך שנינו בברייתא המובאת בשבת יג ע"ב : ת"ר מי כתב מגילת תענית אמרו , חנניה בן חזקיה וסיעתו שהיו מחבבין את הצרות אמר רשב"ג אף אנו מחבבין את הצרות אבל מה נעשה שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין . ד"א אין שוטה נפגע ד"א אין בשר המת מרגיש באיזמל . ברייתא זו הובאה בגמרא כאן אגב אזכרתו של חנניה בן חזקיה במשנה ( א , ד : ( אילו מהלכות שאמרו בעליית חנינה בן חזקייה בן גרון שעלו לבקרו נימנו ורבו בית שמי על בית הילל שמונה עשר דבר גזרו בו ביום . ובהמשך הסוגיה אנו שומעים : אמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב וחנניה בן חזקיה שמו , שאלמלא הוא נגנז ספר יחזקאל שהיו דבריו סותרין דברי תורה . מה עשה , העלו לו שלש מאות גרבי שמן וישב בעלייה ודרשן . דמותו של החכם השמותי מצטרפת משלוש ידיעות יוצאות דופן : בעלייתו נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל , הוא נאבק על שימורו של ספר יחזקאל , ועמד בראש 'סיעה' אשר שקדה לקבוע זכר לנסים מחמת חיבתה ל'צרות . '  אל הספר
יד יצחק בן-צבי