בעשרים ותמניה 1 ביה 2 אתת 3 בשורתא 4 טבי ^ א 5 ליהודאי 6 דלא יעידון מן אוריתא 7 ולא למספד 8 מפני שגזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל , שלא ימולו את בניהם ושלא ישמרו את השבת ושיעבדו ע"ז , עד שהלך יהודה בן שמוע וחביריו אצל מטרונית אחת , ונתנה להם עצה : באו והפגינו בלילה ואמרו : אי שמים , לא אחיכם אנחנו , בני אב אחד אנחנו , בני אם אחת אנחנו , מה נשתנינו מכל האומות שאתם גוזרים עלינו גזרות הללו ? ולא זזו משם עד שהותרו שלש מצות לישראל : שימולו את בניהם ושישמרו את השבת ושלא יעבדו ע"ז . יום שהותרו להם עשאוהו יום טוב . שבימי מלכות יון הרשעה גזרו שמד , שלא יקרא אדם בתורה , וברית כרותה , שנ : ' ואני זאת בריתי אותם אמר יי , ' לא ימוש ספר התורה ידריזה מפיך . מפרשיו של מועד זה נחלקים לשני מחנות . המחנה האחד מזהה אותו , בעקבות הסכוליון , בתקופה הרומית , במאה הב' לסה"נ . הסיעה השנייה דוחה את פירוש הסכוליון ומחפשת את שורש המועד בביטול גזירות מן התקופה החשמונאית . שתי ההשערות נשמעו לראשונה במחקר כבר במאות הי"ז והי"ח . על פי סכוליון פ והסכוליון שבתלמוד באה ליהודים אותה 'בשורתא טבתא' אשר ביטלה גזרות דתיות בעקב...
אל הספר