בעשרים ושבעה ביה איתנטילת כלילא מירושלם ומיהודה דלא למספד 1 א שבימי מלכות יון היו עושין עטרות בפתחי חנויות וחצרות , ושרים בשיר לעז , ' וכותבין על קרניו של שור ועל מצחי חמורים : אין לבעליו חלק בעליון , כשם שהיו הפלשתים עושים , שנ : ' וחרש לא ימצא וגו' והיתה הפצירה פים למחרשות ולאתים . וכשגברה בית חשמונאי ובטלום . מועד זה עם ביאורו חסר מכ"י פארמה ( וכן מגרסת המגילה של בעל צידה לדרך . ( בסכוליון א נתפרש ' כלילא' — זר , ועניינו של המועד פורש בהסרת 'עטרות' של עבודה זרה שהונחו 'בפתחי חנויות וחצרות , ' ובביטול גזירת הכתיבה 'על קרניו של שור ועל מצחי חמורים : אין לבעליו חלק בעליון . ' בעקבות גרץ דחו כמעט כל החוקרים את ביאורו זה של המועד ופירשו שהמדובר במס הכלילא — מס הכתר — שהוסר מעל היהודים בימי החשמונאים . במקבים א מתוארים ארבעה אירועים כאלה ( י כט , יא לה , יג לט , טו ב-ט ) בימי יונתן ובימי שמעון . רוב החוקרים נוטים לזהות את ביטול המס של ימי שמעון ( יג לט ) עם מועד המגילה . חשיבותו הגדולה של אירוע זה מודגשת בספר מקבים : הוא ביטא את ראשיתה של עצמאות מדינית . לעומתם קיבלו קאסל , רטנר ולוריא את...
אל הספר