נושא הדיון כאן הוא בירור תולדות חיבורן של שתי פרשות משנה תורתיות , המספרות על הקמת אבנים ובניית מזבח בהר עיבל : דברים כז , ב ח ויהושע ח , ל לא . בירור השאלה הזו נוגע בלב לבה של האידיאולוגיה המשנה תורתית , בשאלת ריכוז הפולחן . נפתח את דיוננו ביהושע ח : לאחר שבני ישראל חוצים את הירדן הם חונים בגלגל ( ד , כ , ( משם הם יוצאים למלחמה ביריחו ובעי ( ו - ח , כט , ( ולאחר הניצחון על העי מסופר לפתע , "אז" ( ח , ל , ( על הקמת מזבח בהר עיבל ועל טקס הברכה והקללה בין הר גריזים להר עיבל בנוכחות "כל קהל ישראל והנשים והטף והגר" ( ח , לה . ( אולם , בהמשך , בתיאור הברית עם הגבעונים ( ט , ( אנו נוכחים לדעת , כי הנה בני ישראל נמצאים עדיין בגלגל ( ט , ו . ( ברור אפוא , כי פרשת הטקס המתואר ביהושע ח , ל לה נמצאת מחוץ למקומה , והיא נתחבה למקומה הנוכחי באורח מלאכותי באמצעות תואר הפועל הסתמי "אז . " ולא זו אף זו , הרי לא יעלה על הדעת שלאחר כיבוש העי יתאסף כל העם בלב ארץ האויב , שלושים ק"מ מצפון לעי , לעריכת הטקס החגיגי ! יש אף להעיר , כי בתרגום השבעים , כתב יד ואטיקאנוס , הפרשה שלנו באה אחרי ט , א ב , פרשה קטנה...
אל הספר