פרק רביעי הכתובים שהסופר הטמיע בסיפורו

בשני הפרקים הראשונים שחזרנו את הטקסט שנראה לנו משקף את הנוסח ה'מקורי' של פרשתנו . בפרק השלישי בחנו את לשונו של הסיפור . עתה נבחן את החומרים הספרותיים שעמדו לנגד עיניו של המחבר ושאותם הוא הטמיע בחיבורו . קינן כותב ביחס לפרקנו : 'יהושע כד עשיר בהתייחסויות לסיפורים קודמים ולכן הוא בעל משמעות רבה ביותר ביחס לביקורת התורה . ' לפיכך , ננסה בפרק זה , למצוא את המקורות הספרותיים של הפרשה שלנו . נשווה בכל מקום את הכתוב שלנו לטקסט הנראה לנו כמקורי כדי לעמוד על מידת ההשתקפות של המקור בפרשתנו . נמצא שלעתים מצוטט המקור מילולית ולעתים הוא מעובד בידי המחבר אם מעט ואם הרבה . נצביע כאן גם על שיוכם של הכתובים המקוריים לאחד מארבעת המקורות של התורה : D , E , J ו-ק . בקרב החוקרים אין חילוקי דעות מהותיים בכל הנוגע לייחום כתובים למקורותס ו-ק , אך לעומת זאת גדולים הם חילוקי הדעות בדבר זיקת כתובים למקורות . E-1 J לענייננו נסתפק בציון שייכותו של כתוב לאחד משני המקורות האלה J ) ו , (& למעשה נאמר בכך שהוא 378 קדום יחסית , ודיינו בזה . פס' ב . בעבר הנהר - בלום משער שהשימוש בביטוי "בעבר הנהר" בפרקנו מושפע מבר' לא ,...  אל הספר
מוסד ביאליק