בהרצאתי שפורסמה ב 1942 ניסיתי להראות' שהבעיה הנידונה ביהדות' בנצרות ובאיסלאם בדבר היחס שבין כתבי הקודש של כל אחת מהן לפילוסופיה' בעיה הידועה בציבור כבעיית האמונה והתבונה' סובבת על ציר המשמעות הכפולה של השם אמונה כשימושה בפי אריסטו — אמונה במשמעות קבלת אמיתה של דעה כמוכחת מעצמה' ואמונה במשמעות קבלת אמיתה של דעה שהוכחה במופת . על יסוד כפל משמעות זה של השם אמונה הבעתי סברה' שכל ההשקפות שהובעו' בכל צורה שהיא' בבעיית האמונה והתבונה ניתן לצרפן ולהעמידן על שלוש תיאוריות' והן : ( א ) תורת האמונה הכפולה' שלפיה יש לקבל את הוראות כתבי הקודש הן כאמיתות מוכחות מעצמן והן כאמיתות המוכחות בדרך המופת השכלי ; ( ב ) תורת האמונה היחידה בכוח הסמכות , שלפיה יש לקבל את הוראות כתכי הקודש בעיקר כאמיתות מוכחות מעצמן ; ( ג ) תורת האמונה היחידה בכוח השכל' שלפיה יש לקבל את הוראות כתבי הקודש בעיקר כאמיתות מוכחות בדרך המופת השכלי . רב סעדיה מאבות הכנסייה' בדרך המגע האישי בין מוסלמים לנוצרים' הוכנסה בעיית היחס בין אמונה לתבונה בעולם המחשבה האיסלאמי בתקופת בית אומיה . בזמן מאוחר יותר' עם עליית כת המעתזלה בימי של...
אל הספר