הכלכלה הישראלית הקדומה עוצבה על ידי כמה שיטות שרמתן ומהותן הלמו את ההתפתחות הטכנולוגית , התנאים האובייקטיביים והתהליכים שגיבשו את החברה הישראלית . נראה שהמשק הישראלי הקדום , בעידן הקדם מלכותי היה אוטרקי . השיטה האוטרקית תאמה בבירור את המבנה המסורתי של החברה השבטית והפטריארכלית ואת הדפוסים המסורתיים של המשק והייצור בעת ההיא . היא אפיינה את המאמץ המשותף של היחידה החברתית הבסיסית , שבבעלותה המשותפת היו המקרקעין ואמצעי הייצור , לספק את צרכיה . בשלב הקדום ביחס של התגבשות חברתית וטריטוריאלית , נזקקו הישראליים לכלכלה מוסדרת על ירי מנגנונים של הדדיות ותלות ביחסי שארות או במוסדות ההולמים חברה לא ריבודית . כבר בעת ההיא החלו להתפתח תנאים , צרכים ויחסים כלכליים שתרמו ליצירת עודפי ייצור , והוליכו לשיטה כלכלית שעקרונותיה הבסיסיים היו החליפין , ההיצע והביקוש . השיטה הזאת הלמה יותר את התנאים השוררים בימי הממלכה ואת התמורות ביחסים הכלכליים שבאו עם בינון השלטון הריכוזי . בניגוד לכלכלה האוטרקית , אפשרה שיטת החליפין הפעלת מערכת מורכבת יותר , ובאמצעותה ניתנה למלוכה ולרובד העליון יכולת לנצל את עודפי הייצור ...
אל הספר