מבוא

אופיה וקורותיה של החברה בתקופת ממלכות ישראל ויהודה עוצבו במידה רבה בידי הכוחות החברתיים שפעלו בה . הכוחות החברתיים היו קבוצות של בני ארם בעלי מכנה משותף אשר פעלו באמצעים ובדרכים שונות לקידום העניינים שלהם ולביסוס עמדותיהם במערכת הכוללת של יחסי גומלין בחברה . את פעילותם הדריכו מניעים , שאיפות וציפיות לצבירת כוח פוליטי ומעמד , להעלאת יוקרה ולהגברת העוצמה הכלכלית . ככל שזכו בהגשמת היעדים הללו , כן נהנו ממנהיגות מיומנת , מיציבות ומתנאים מקלים ומקדמים את הישגיהם . החתירה להשגת היעדים הללו היתה עשייה מתמדת המותנית גם בנסיבות המשתנות של המקום והזמן , בתנאים אובייקטיביים שאין ליחיד ולכלל שליטה עליהם , ובזיקה הדוקה לגורמים הפוליטיים והחברתיים במזרח הקדום ותרבותם . קורות שתי הממלכות האחיות - ישראל ויהודה - היו רצופות מאבקים והתמודדויות בין הכוחות החברתיים מחד גיסא , והתקשרויות בין הכוחות הללו , מאידך גיסא . אלה השפיעו על יחסי הגומלין בחברה . אך מובן שמקצת מן הכוחות החברתיים צברו עוצמה וידעו להפעילה ; בד בבד נמנע קידומן של קבוצות אחרות ונגבה מחיר כשלונן . מערכת ההתמודדויות , ההתקשרויות והפעילות ש...  אל הספר
מוסד ביאליק