בפרקים הקודמים דנו בתורות תלות חזקה של המוסר בדת הטוענות שהמוסריות עצמה תלויה בדת , וניסינו לדחותן . משמעותה של דחייה זו היא , שהמוסר הוא אוטונומי , וכי האל אינו נחוץ לביסוסה של החובה המוסרית . ברם , מסקנה זו מעוררת את השאלה : לשם מה צריך היה האל להתגלות ולצוות על החוקים המוסריים , שתוקפם אינו נעוץ בצווים אלוי ? תשובה טבעית לשאלה זו היא , שהתגלות האל נחוצה לא כדי ליצור את המוסר , אלא כדי לסייע לאדם לדעת ולממש אותו . תשובה זו מבטאת תלות חלשה יותר של המוסר בדת מזו שנדונה בחלק הראשון של הספר . מנקודת מבט דתית , הפנייה לתלות זו מתבקשת לאור דחיית התלות החזקה ; אם המוסר אינו מותנה תלות חזקה בדת , הרי שלכל הפחות יש להניח שהוא מותנה בה תלות חלשה . תלות אחרונה זו היא נושאו של החלק שלפנינו . כנקודת מוצא נחזור ונעיר , שהתלות החלשה אינה מניחה בהכרח תלות חזקה . ייתכן שהמוסר עצמו אינו תלוי בדת , ועם זאת , מימושו הוא בלתי אפשרי , או למצער בעייתי , בלא הדת . האם תלות חלשה מניחה בהכרח העדר תלות חזקה ? על כך נוכל להשיב רק לאחר שנציג וננתח בצורה מלאה את הטיפוסים השונים של התלות החלשה . השאלה הראשונה שעלי...
אל הספר