טז. אל מחנה ז'בוטינסקי בדרך חתחתים

ב 1930 הצטרף גרינברג למפלגתו של ז'בוטינסקי . כך תם עידן הלימבו הפוליטי שלו . במאי 1930 החלו מאמריו להידפס דרך קבע ב'דואר היום . ' אלה היו מאמרים של זעקה בלתי פוסקת ( רובם נפתחו במילת הקריאה : 'יהודים , ( ' ! שהופיעו בתדירות גבוהה ביותר , כמעט יום יום - דבר שהביא את המשורר הן לחזרות מרובות הן לירידה מסוימת בכושר הריכוז וברמת הביטוי . הזהות הפוליטית החדשה שלו נעשתה לעובדה ידועה ומוכרת . בשלהי 1930 הצטרף למנגנון הפוליטי של הצה"ר ( הציונים הרביזיוניסטים , ( העמיד את עצמו ( בתור המועמד הרביעי ברשימתה של מפלגתו ) לבחירה ל'אספת הנבחרים' של היישוב ( הבחירות התקיימו בינואר ( 1931 ונכנס למערכה של פולמוס גידופים עם עיתוני הפועלים . המערכה התנהלה מעל 'דפי העם , ' העיתון הרביזיוניסטי החדש , שהוקם לאחר ניתוק הקשר עם 'דואר היום . ' במאי 1931 היה אצ"ג לממונה המפלגתי העליון על ענייני תעמולה ועיתונות . באותו החודש הוצב במקום השני ( אחרי ז'בוטינסקי ) ברשימת מועמדי הצ ! ה"ר לקונגרס הציוני הי"ז . התנועה הרביזיוניסטית לא יכלה שלא לראות בהצטרפותו אליה הישג גדול , ואצ"ג נעשה לדמות מרכזית בה . באותם ימים נמדד...  אל הספר
מוסד ביאליק