כתבי יוסף בן מתתיהו ומסורות הברית החדשה אינם מנסים לתאר את תפיסת עולמם הדתית חברתית של היהודים , וודאי לא של הצדוקים , ואינם מנסים לתת הסברים למעשיהם . משום כך טרם נדונו שאלות כגון : מה הניע את יוסף קייפא ואת חנן בן חנן ? באיזו אידאולוגיה חברתית דתית הם החזיקו ? בפרקים השני עד השישי נזקקתי למקורות ההלכתיים בספרות חז"ל כדי לשחזר את הלכות הצדוקים ולהסיק מהן על עמדותיהם העקרוניות באשר לשבת , למשפט , ולפולחן וטהרה , ולגזור מעמדות אלו על תפיסת עולם בסיסית וחובקת כול , שכיניתי 'קדושה דינמית . ' עתה אנסה לקשר את המסקנות שהתגבשו בעניין תפיסתם הדתית הלכתית של הצדוקים עם ידיעותינו על הצדוקים בתקופת בית הורדוס , וכן אנסה לעמוד על הערכים שהנחו את פעילותם של הכוהנים הגדולים הצדוקים על פי התיאורים הלקוניים אצל יוסף בן מתתיהו ובברית החדשה . כל אותם מקרים המתוארים בפרק זה עשויים להעיד , ולו באופן חלקי , מה היה סדר העדיפויות של הכוהנים הגדולים הצדוקים ואילו עקרונות וערכים הנחו אותם . שמטרתה לחזק את גישתו ( סמית , ( 1956 כי לפרושים לא הייתה שום השפעה במאה הראשונה וכי כל המקורות המעידים על כך הם מאוחרים ...
אל הספר