עד כה דנתי בהלכה הצדוקית ; בשלושת הפרקים הבאים אעסוק בתולדות הצדוקים ובהשפעתם על החברה של ימיהם . במהלך הדיון אתרכז בשאלות האלה . מתי הם החזיקו בעמדות הכוח ? עד כמה עלה בידם ליישם את הלכותיהם , בייחוד אלו הנוגעות לבית המקדש ולחוק הפלילי ? אין בכוונתי לברר עד תום את תולדותיהם של אישים צדוקים או של פרשות הכרוכות בהם . בפרק זה אתרכז במקומם של הצדוקים במדינה החשמונאית , וכפי שיתברר להלן , המקורות על כך דלים למדיי . המסקנות שהגעתי אליהן בפרקים הקודמים בנוגע להלכות הצדוקים ולהשקפת עולמם עשויות לסייע לשרטט תמונה מורכבת יותר מכפי שנעשה בעבר . עיקר החשיבות של הדיון במעמד הצדוקים בתקופה החשמונאית היא בשחזור יחסי הכוחות בין הצדוקים והפרושים ומקומן של שתי הקבוצות במדינה החשמונאית . המקור העיקרי שאתבסס עליו הוא כמובן יוסף בן מתתיהו ( המסתמך על היסטוריונים קודמים , בעיקר ניקולאוס מדמשק , יועצו של הורדוס , ( ולצדו שברי ידיעות ממגילות קומראן ולעתים גם מספרות חז"ל . אפתח בימי שלטונם של יונתן , שמעון ויוחנן הורקנוס , בטרם הפך לצדוקי . החיבור ההיסטורי שהצדוקים והפרושים ( וכן גם האיסיים ) נזכרים בו לראשונ...
אל הספר