מגמות ההלכה הצדוקית במבחן ביקורת הטקסט והמסורת

עד כה ניתחתי את ההלכות הצדוקיות כל אחת לגופה והתברר ש 21 ההלכות הצדוקיות מצטרפות לכמה מגמות כלליות יותר , דתיות וחברתיות שאפיינו את עמדות הצדוקים : הרחקת מצבים העלולים להביא לידי חילול שבת , כגון קצירת עומר בשבת , חיבוט ערבה ועוד ; החמרה בדיני עונשין ומיתות בין דין ; ריכוז סמכויות וטובות ההנאה הקשורות לפולחן במקדש בידי הכוהנים והרחקת מעורבות עממית מתחום המקדש ; דחיית חידושים והקלות משל הפרושים בתחום הטומאה והטהרה . בסעיף הבא אבקש לדון בשאלות קשות ונוקבות בדבר מהותה של ההלכה הצדוקית : מדוע פסקו הצדוקים הלכה כפי שפסקו ? מה הביא אותם לדחות את מסורת הפרושים ואת חידושיהם ? מה ניתן ללמוד ממקבץ הלכות אלו על תפיסות העולם של הצדוקים ? לשון אחר : אילו הנחות יסוד דתיות וחברתיות הנחו אותם בקביעת ההלכה ? לשם כך אשוב ואנתח את המגמות העומדות ביסוד הלכות הצדוקים , אשווה אותן עם הלכות מקבילות משל הפרושים ומשל כת קומראן , ולבסוף אציע מודל המפרש את תפיסות הקדושה והפולחן של הצדוקים ( ואגב כך גם של הפרושים וכת קומראן . ( בהצעת מודל זה אסתמך על מחקרים ותאוריות מתחום מדע הדתות ומתחום האנתרופולוגיה . כל אלו ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי