המחלוקות בתחום עבודת המקדש נחלקות לשניים ן סוגיות יסודיות הנוגעות לדיני עבודת הכוהנים במקדש במשך כל ימות השנה , ולצדן מחלוקות הקשורות לביצוע הפולחן במועדים מסוימים . לסוג הראשון שייכות גם מתנות הכהונה , אשר נוגעות כמובן לעצם מעמדם של הכוהנים במקדש . מהסוגיות שעליהן חלוקים הצדוקים והפרושים בענייני מקדש וקודשיו , דומה שהיסודית ביותר דנה במימון קרבנות התמיד המוקרבים מדי יום בבית המקדש . הנוסח הקדום ביותר של המסורת על מחלוקת זו השתמר בראש כתב יד אוקספורד של הסכוליון למגילת תענית : מריש ירחא דניסן ועד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למספד . שהיו חכמים אומרים אין התמירים באין משל ציבור ביתוסין או' משל יחיד הן באין שנ' את הכבש אחד תעשה בבקר ליחיד משמע וחכמים או' תשמרו להקריב לי לרבים משמע . התקינו שיהא היחיד שוקל שקליו ונותנן כל שנה ושנה ויהיה תמיד קרב משל ציבור והיינו דאמרי' איתוקם תמידא . ממסורת הסכוליון ברור שהפרושים טענו כי מימון קרבנות התמיד צריך לבוא מקופת הציבור . אולם מה הייתה עמדת הבייתוסים צדוקים ? מיוחס להם המאמר ץתמידין ) משל יחיד הן באין . ' האם הכוונה כי הם באים תמיד משל יחיד , או שמ...
אל הספר