כל ניסיון לשרטט את מוסדות המשפט ואת הליכי המשפט בישראל בימי בית ראשון ושני ייאלץ להתבסס על חוקי התורה ועל שברי עדויות מעטות שאינן מצטרפות לתמונה שלמה . כך נותר פער גדול בין קובצי המשפט המקראי לדינים ולכללים בספרות התנאים והאמוראים , פער של מאות שנים רבות . זאת ועוד , גם התורה וגם ספרות חז"ל הם קודם כול קובצי משפט תאורטיים ולא תמיד ניתן להסיק מהם כיצד נהגו בתקופה זו או אחרת . לפיכך כמעט בלתי אפשרי לקבוע כיצד נהגו יהודי ארץ ישראל בתקופה החשמונאית ובימי בית הורדוס . אילו מהנחות היסוד של המשפט החז"לי נהגו כבר בתקופת בית שני ? האם עמדות מנוגדות לאלו של חז"ל , המצויות בספרות החיצונית , במגילות קומראן , בכתבי פילון ויוסף בן מתתיהו משקפות את הדינים שנהגו בפועל באותה תקופה ? בתוך כך עולה השאלה האם הדינים שחז"ל מייחסים לצדוקים , או לכל הפחות חלק מהם , נהגו הלכה למעשה בטרם התפתחו דיני חז"ל או צברו תמיכה ? שאלה אחרונה זו איננה יכולה לזכות למענה ממצה בשל מיעוט הידיעות , אם כי ניתן למצוא במחקר הנחות יסוד לא מנומקות או השערות המבוססות עליהן הגורסות כי ההלכה הצדוקית קדמה לזו של חז"ל . ברצוני להעלות כ...
אל הספר