הידיעות על מערכת החוק והמשפט בימי בית שני מעטות ביותר . אין ספק שבתקופה שהיהודים ניהלו מדינה עצמאית תחת שלטונם של החשמונאים ושל הורדוס הייתה מערכת מסודרת של חוקים ובתי משפט , אך שרדו מכך שברי ידיעות בלבד אצל יוסף בן מתתיהו ואולי גם בספרות חז"ל . משום כך המחלוקות המשפטיות שחז"ל מייחסים לצדוקים ולפרושים בעלות ערך מיוחד להבנת המשפט היהודי בעת העתיקה . בפרק זה אנסה לשחזר במידת האפשר את חוקי הצדוקים ואפרט מה ניתן ללמוד מהם על התפתחות מערכת החוק בישראל בימי בית שני . בתוך כך יש להבחין בין הדין הפלילי שמעורבים בו המדינה או מוסדות הדת , אשר בפרק זה נוגע בעיקר לדיני העונשין , לבין המשפט האזרחי שעיקרו הסדרת יחסים בין האנשים בחברה . מובן מאליו שההבדלים בשיטותיהם המשפטיות של הפרושים והצדוקים הם בעלי משמעות חברתית מיוחדת , שכן שתי הכיתות , שהיו למעשה קבוצות עילית והנהגה , ניסו לעצב את פני החברה באמצעות החוקים שדגלו בהם . במהלך הדיון במחלוקות המשפטיות בין הצדוקים והפרושים אתפתה להציע כיצד נהגו בפועל בימי בית שני וכיצד התפתחו חוקי העונשין , אולם בשל מיעוט המקורות וזמנם המאוחר יש לזכור שאלו הן השערות ...
אל הספר