סוגיה נוספת הקשורה לדיני השבת של הצדוקים ושל הבייתוסים עולה ממעשה המיוחם לבייתוסים בתוספתא , סוכה . ההלכה בתוספתא דנה בשאלה אם חיבוט הערבה בהושענא רבה ( היום השביעי של חג הסוכות , ( שבימי הבית נהג בבית המקדש , נוהג גם כשהושענא רבה חל בשבת : לולב דוחה את השבת בתחלתו וערבה בסופו . מעשה וכבשו עליה ביתסין אבנים גדולות מערב שבת , הכירו בהן עמי הארץ ובאו וגררום , והוציאום מתחת אבנים בשבת , לפי שאין ביתסין מודים שחבוט ערבה דוחה את השבת . הבייתוסים סברו שחיבוט הערבה אינו דוחה את השבת וראו בביצועו חילול שבת פומבי וביקשו למנעו . אמנם ההיבט המעשי של המקרה המתואר בתוספתא ברור , אך קשה לקבוע מה הייתה הסיבה ההלכתית לעמדתם של הבייתוסים , שחיבוט ערבה אינו דוחה את השבת : האם הם סברו כי קדושת השבת דוחה את מנהג חיבוט הערבה , או שמא לא קיבלו כלל את עצם מנהג חיבוט הערבה על המזבח בהושענא רבה , ללא קשר להלכות שבת ? על פי האפשרות הראשונה נראה שהבייתוסים החמירו בהלכות שבת יחסית לפרושים , שכן הם סברו שקדושתה מחייבת את דחיית חיבוט הערבה . כנגד זאת אם האפשרות האחרת נכונה הרי הבייתוסים לא שינו ממנהגם בשבת ודחו את ...
אל הספר