עם חורבנן של יודפת וגמלא ולאחר שגוש חלב נמסרה לידי הרומאים דעכה ההתקוממות היהודית בגליל ונעלמה . יש להניח שהחיים במרבית יישובי הגליל , שלא השתתפו באופן פעיל בלחימה , המשיכו כמקודם , אם כי עתה תחת עינם הפקוחה של החיילים הרומים שהוצבו למשמר בחבל ארץ זה . הבכורה בגליל שייכת מעתה לציפורי " , עיר השלום , " שבעקבותיה הלכו יישובים אחרים וקיבלו עליהם את עולה של רומא . אין ביכולתו של המחקר הארכאולוגי לבודד את הממצא ולשרטט ולו באופן כללי את פני היישוב הגלילי בשנים הראשונות שלאחר דיכוי המרד . ובכל זאת דבר אחד ברור : בחפירות הארכאולוגיות שנערכו עד היום , בין השאר בכפר נחום , במירון ובחורבת קנה , לא נמצאה עדות לחורבן , שכבת הרס או פגיעה אחרת בפני היישוב אלא ביודפת ובגמלא , ושם שכבת ההרס המתוארכת למאה הראשונה לסה"נ מיוחסת לקרבות שנערכו בשנת 67 לסה " נ . אדרבה , ממצאי החפירות ותוצאות הסקרים הארכאולוגיים שנערכו ברחבי הגליל מלמדים על המשכיות יישובית ברוב האתרים במעבר מהמאה הראשונה למאה השנייה לסה " נ . ההרס היישובי בגליל לאחר דיכוי המרד היה אפוא מועט ביותר מפני שרוב הגליליים , כך יש להניח , נמנעו בסופו...
אל הספר