החל מתקופת הממלכה התיכונה הורחב מעגל החינוך במצרים הקדומה . בית הספר , שעד אז למדו בו תלמידים בני המעמד הגבוה בלבד , פתח את שעריו גם לבני המעמד הבינוני . על רקע זה גבר הצורך בספרות דידקטית , ובבתי הספר בתקופת הממלכה החדשה הרבו להשתמש במיוחד בשתי יצירות שנכתבו כדי לספק צורך זה - 'הכמית' ו'הוראת ח ' תי בן לאופ י . הכמית ( דהיינו השלם ) הוא כנראה ספר הלימוד הראשון בתבל . בספר , הכתוב היראטית , הובאו דוגמאות לסגנונות כתיבה שונים : סיפור , נוסחאות פתיחה של מכתבים , פנייה לגבוה בדרגה ואוטוביוגרפיה . הוראת ח'תי בן דאופ דומה ליתר הוראות החכמה המצרית ( ראו לעיל , ( וגם בה פונה אב , הסופר ח ' תי , לבנו בעצות שונות : נימוסי שולחן , מסירת הודעה כשליח , היחס לאם וכו י . אולם הוראת ח ' תי נבדלת מיתר ההוראות המצריות בחלק הפותח אותה , הידוע בשם הסטירה על המקצועות . טקסט זה , הכתוב באמנות לשונית גבוהה ובהומור מלא חן , נועד לרומם ולפאר את מקצוע הסופר על ידי השוואת תנאי חייו הנוחים לטורח ולתלאות הכרוכים ביתר המקצועות , כפי שמדגים הקטע הבא : גדולה היא ( משרת הסופר ) אמנם יותר מכל משרה אין כמותה בארץ ... ר...
אל הספר