עם ישראל קלט בתקופת הנ 7 קרא ערכים רבים מן התרבות המסופוטמית הגבוהה והעשירה , תרבות שהייתה לה עליונות ברורה במזרח הקדום . בכל השנים שישב העם על אדמתו והייתה לו עצמאות מדינית , הגיעה השפעה זו בעיקר בדרכי עקיפין . חלק מן הערכים האלה הפנים העם והטמיע בדרך מקורית משלו , וחלק מהם דחה , ובאופן זה פיתח את דתו ותרבותו הייחודיות . כל זמן שהשפעות אלה היו עקיפות , לא יכלה התרבות המסופוטמית לאיים על העצמאות הרוחנית ועל הייחודיות הדתית של העם . המבחן האמתי לכושרו של עם ישראל לשמור על זהותו ותרבותו הגיע כאשר שמו הבבלים קץ לעצמאותו המדינית והגלו חלק נכבד מן האינטליגנצייה שלו לבבל . ברגע זה בא עם ישראל לראשונה במגע ישיר עם התרבות המסופוטמית , וכל התנאים להתבוללותו האפשרית התממשו . והנה קרה ההפך מן הצפוי : תחת להתבולל בתרבות המסופוטמית האלילית העדיפה , יהודי בבל לא זו בלבד ששמרו על דתם ועל זהותם הלאומית , אלא גם הצליחו להקרין על הגרעין הנאמן שנשאר בארץ ולסייע לו לשמר את עצמאותו הדתית והרוחנית ואף לחדש את עצמאותו הלאומית . אך מה שחשוב יותר , היהודים בבבל למדו לשמור על זהותם וערכיהם גם בהיותם רחוקים מאדמ...
אל הספר